הנידון: תביעת נזיקין בגין עבודות שיפוצים בבית משותף (שיפוץ שהזיק לשכן)
הצדדים:
התובע: השכן הניזוק (בעל הדירה הסמוכה)
הנתבע: השכן המשפץ (מזמין העבודה)
עיקרי טענות הצדדים והעובדות
טענות התובע:
התובע מתגורר בדירה הצמודה לדירת הנתבע.
לטענתו, במהלך עבודות שיפוץ מסיביות שביצע הנתבע בדירתו,
שכללו הריסת קירות פנימיים וקידוחים כבדים, נגרמו נזקים ישירים לדירתו.
הנזקים כוללים: סדקים עמוקים בקיר המשותף המפריד בין הדירות,
חדירת רטיבות באזור המקלחת כתוצאה מפגיעה בצנרת המשותפת, ונזק כבד לטיח ולצבע.
התובע מציג חוות דעת של מהנדס מומחה מטעמו,
הקובעת כי הנזקים נוצרו באופן ישיר מהוויברציות של עבודות הקבלן של הנתבע.
עלות התיקונים מוערכת, על פי הצעת מחיר מקבלן שיפוצים, בסך של 24,000 ₪.
התובע דורש מהנתבע לשאת במלוא עלות התיקון.
טענות הנתבע:
הנתבע אינו מכחיש את עצם ביצוע השיפוץ, אך מבקש לדחות את התביעה כלפיו משני נימוקים עיקריים:
פטור מאחריות עקב שכירת קבלן:
הנתבע טוען כי שכר חברת שיפוצים מקצועית וקבלן עצמאי ("קבלן קבלנות") שיבצעו את העבודה.
לשיטתו, הקבלן הוא ה"מזיק" בפועל, ועל התובע להפנות את תביעתו ישירות לקבלן המבצע ולא אליו.
טענת התיישנות ובלאי טבעי:
הנתבע מעלה ספק שמא חלק מהסדקים בקיר המשותף היו קיימים עוד בטרם החלו השיפוצים,
שכן מדובר בבניין ישן, וייתכן שהרטיבות נובעת מבלאי טבעי של הצנרת.
נימוקי בית הדין והמקורות ההלכתיים
אחריות מזמין העבודה על נזקי הקבלן (בבית משותף)
הבסיס ההלכתי: הכלל הבסיסי בהלכה הוא ש"אין שליח לדבר עבירה"
וכן שאומן או קבלן עצמאי אחראי לנזקיו (שולחן ערוך, חושן משפט סימן שפו). לכאורה, היה מקום לפטור את הנתבע.
בנזקי שיפוצים בבתי מגורים משותפים, נפסק פה אחד כי הדין שונה.
קיר משותף שייך לשני השכנים.
כאשר שכן מזמין עבודות המסכנות את הקיר המשותף או את תשתיות הבניין,
מוטלת עליו אחריות אישית ישירה מכוח הלכות "הרחקת נזיקין" (חושן משפט סימן קנה).
בעל הנכס אינו יכול להסתתר מאחורי הקבלן.
עליו החובה לוודא שרכושו אינו מזיק לרכוש חברו ("אשו משום חציו").
לפיכך, על הנתבע לשלם לתובע את נזקו מיד,
וזכותו של הנתבע לחזור לאחר מכן ולתבוע את הקבלן שלו על רשלנות בביצוע העבודה.
בירור הנזק וטענת "בלאי טבעי"
הבסיס ההלכתי: הכלל הוא "המוציא מחברו עליו הראיה". על התובע להוכיח שהנזק נגרם באשמת השיפוץ.
הכרעה על פי ראיות:
בית הדין בחן את חוות דעת המהנדס הניטרלי, שקבע באופן חד-משמעי כי דפוס הסדקים והפגיעה בצנרת מעידים על
זעזוע טרי ופגיעה מכנית חיצונית, ולא על בלאי טבעי.
במקרה בו ישנה חוות דעת מקצועית מבוססת שאינה נסתרת על ידי מומחה נגדי,
בית הדין מקבל אותה כראיה קבילה המחייבת את המזיק לשאת בעלויות התיקון, כפי שנהוג בפסיקת בתי הדין.
החלטה
התביעה מתקבלת.
נקבע כי הנתבע אחראי ישירות לנזקים שנגרמו לדירת התובע כתוצאה מעבודות השיפוץ שהזמין,
ואינו יכול לפטור עצמו בטענה שהעבודה בוצעה על ידי קבלן עצמאי.
הנתבע ישלם לתובע סך של 24,000 ₪ עבור עלויות תיקון הסדקים, הטיח, הצבע והרטיבות,
בהתאם להצעת המחיר שאושרה על ידי בית הדין.
מובהר בזאת כי עומדת לנתבע הזכות המלאה להגיש תביעת שיפוי כנגד הקבלן המבצע מטעמו,
ככל שיוכיח כי הקבלן פעל ברשלנות או בחריגה מכללי המקצוע.
פסק הדין ניתן בתאריך ד' אייר תשפ"ו